נכון לשנת 2015, אחד מכל 11 מבוגרים מאובחן עם מחלת הסוכרת, בעוד שהצפי הוא כי בשנת 2040 אחד מכל עשרה יאובחן עם המחלה. היענות לטיפול התרופתי, מפחיתה את שיעור הביקורים בבית החולים ואת הסיכון לסיבוכים חמורים.

הטיפול בסוכרת סוג 2 מתחיל לרוב בתרופות פומיות. כאשר תרופות אלו לבדן אינן משיגות איזון מיטבי של רמות הסוכר, יש צורך בתרופות הניתנות בהזרקה. תחילת טיפול בזריקות מלווה לעיתים בחששות גדולים ואף רתיעה. עטי ההזרקה המודרניים נותנים מענה לבעיות אלו.

"סוכרת היא מחלה כרונית מורכבת שדורשת צוות רב מקצועי כדי לתת מענה הולם לבעיותיו של החולה הסוכרתי. המחלה כרוכה לעיתים בקשיים פיזיים, מאחר והיא פוגעת בכלי הדם המספקים דם לאיברים חיוניים, כדוגמת עיניים, רגליים, כליות, לב, מוח ועוד", מסבירה ד"ר ברזילי, מומחית ברפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת מבית החולים מאיר ושירותי בריאות כללית מחוז שרון שומרון.

"סוכרת היא סיבה מובילה לעיוורון ולקטיעות גפיים, להתקפי לב ולאי ספיקת לב. סוכרת מובילה גם לקושי מבחינת אורח החיים, שכן שמירת איזון הסוכרת קשורה במגבלות תזונתיות, וכן לקשיים תפקודיים שעשויים להביא ליציאה ממעגל העבודה ולקשיים חברתיים ורגשיים. לפי עדויות מצטברות, יש גם קשר בין סוכרת להידרדרות קוגניטיבית, פגיעה בזיכרון ובתפקודי מוח שונים וכן לקשיים כלכליים בשל הוצאות על תרופות, אביזרים נלווים וטיפולים אשר עלולים להגיע להוצאה של מאות שקלים בחודש".

עם זאת, מציינת ד"ר ברזילי, "יש מטופלים עם מחלת סוכרת מאוזנת בקפידה, ללא סיבוכים, אשר לא יחושו קשיים סביב מחלתם. הקשיים מופיעים בדרך כלל עם החמרת המחלה וסיבוכיה".

מה עובר על המטופל כשהוא מגיע לשלב שבו עליו להתקדם לטיפול בזריקה הראשונה?

"מרבית המטופלים המתבשרים על הצורך בתחילת טיפול בזריקות אינם מרוצים. חלקם רואים זאת ככישלון באיזון הסוכרת, לעתים כישלון אישי בהקפדה על תזונה ואורח חיים ובמלחמה עם הסוכרת. מחלת הסוכרת היא מחלה פרוגרסיבית וחל הרס הדרגתי של תאי בטא בלבלב עם השנים ולפיכך עבור חלק מהמטופלים טיפול באינסולין הוא בלתי נמנע. חלק מהמטופלים סבורים שמשמעות הטיפול בזריקה היא שמחלתם החמירה. יש מטופלים שחוששים מנפילות סוכר (היפוגליקמיה) וכי הטיפול מורכב כל כך עד שיגרום לשינוי בדפוס החיים. לעתים עולה חשש פיזי מהזריקה עצמה, מכאב הדקירה".

עד כמה חשוב שהמטופל יהיה מעורב בבחירת הטיפול שלו?

"מדובר בנושא בעל משמעות קריטית ואולי המשמעותית ביותר מבחינת היענות לטווח הארוך והשגת טיפול מיטבי במחלה כרונית. בעולם הסוכרת קיימות אפשרויות כה רבות לבחירת טיפול תרופתי, דיאטה מתאימה ואפילו פעילות גופנית. המטפל יכול להציע מספר אפשרויות לטיפול, אולם חשוב שההחלטה הסופית על הטיפול עצמו תיעשה בשיתוף המטופל. רק הוא ידע לבחור מה מתאים לו לאורח חייו, לנטיות ליבו, לסדר יומו ולאופיו. מטופל שמעורב בבחירת הטיפול שלו אף מרגיש מחויב יותר לטיפול, דבר שיכול לשפר היענות והתמדה".

תוכלי לספר כיצד את כרופאה מטפלת מסייעת למטופל לבחור את הטיפול עבורו?

"אני כרופאה מאוד אוהבת לשתף את המטופלים בידע ובהסברים על מחלתם וגם בשיקולים בבחירת טיפול תרופתי. אתן כדוגמה מקרה שבו טיפלתי של מטופל סוכרתי בן 60 שקיבל טיפול פומי בגלוקומין (Metformin - Glucomin) ואמריל (Glimepiride – Amaryl). המטופל העיד על תיאבון מוגבר ועל קושי בשמירה על אורח חיים בריא. הוא הגיע למרפאתי עם המוגלובין מסוכרר (HbA1c)י7.5%  ללא סיבוכי סוכרת, אך מתוסכל מעלייה מתמדת במשקל, עם BMIי32 וכן ציין אירוע בודד של היפוגליקמיה שאירע ביום עבודה קשה במיוחד.

"ראשית, אמריל היא תרופה מדור ישן עם סיכון לאירועי היפוגליקמיה. שוחחנו על אפשרויות תרופתיות לאיזון הסוכרת עם השפעה מיטבית על משקלו העודף ואולי אף הפחתה בתיאבון והוא שמח להתחיל טיפול בתרופה מקבוצת האנלוגים ל- GLP1, למרות שלא היה מרוצה מהיות הטיפול בהזרקה. הסברתי לו כי הטיפול באנלוג ל-GLP1 קיים הן בזריקה יומיומית והן בזריקה חד שבועית, אשר יכולה להקל בצורה משמעותית על השימוש בזריקות והטיפול בסוכרת. המטופל סיפר שיש לו ימים עמוסים ופעילים ושלא תמיד הוא זוכר או מצליח ליטול את תרופותיו הקבועות והוא סבר שזריקה פעם בשבוע היא מטלה שיוכל לעמוד בה. הוא החל טיפול באנלוג ל-GLP1 חד שבועי עם הצלחה משמעותית באיזון הסוכרת, הרגשה כללית טובה, ירידה בתיאבון ובמשקל וחוויה חיובית מטיפול בזריקה. כיום הוא ממשיך להקפיד על הטיפול בזריקה ומאוזן עם המוגלובין מסוכרר 6.4%, ירידה במשקל של כארבעה ק"ג, הרגשה כללית טובה ואיכות חיים מצוינת".

ד"ר ברזילי מציינת שני מחקרים בולטים שמממצאיהם מחזקים את נושא ההשפעה החיובית שיש למעורבות המטופל בבחירת הטיפול שלו. "מחקר אחד בדק חולי סוכרת סוג 2 עם טיפול פומי שלא השתמשו בזריקות. לפני קבלת הסברים ולפני שיתופם במידע נוסף, רק כ-38% מהחולים הסכימו לטיפול בזריקות. בהמשך המטופלים שותפו במידע לגבי שני סוגי תרופות ממשפחת האנלוגים ל-GLP1, האחד דולגלוטיד (Dulaglutide – Trulicity; Eli Lilly) לשימוש חד שבועי והשני לירגלוטיד (Liraglutide – Victoza, Saxenda; Novo) לשימוש חד יומי. ניתן הסבר על המינון, אופן המתן (מספר פעמים בשבוע/ביום), השפעה על איזון הסוכרת והמשקל ושכיחות תופעות לוואי כגון היפוגליקמיה ובחילות. לאחר מתן ההסבר, 77% מהמטופלים היו מוכנים להזריק את דולגלוטיד (טרוליסיטי), האנלוג החד שבועי, לעומת 31% בלבד שהיו מוכנים להזריק לירגלוטיד (ויקטוזה). המתן החד שבועי ואופן המתן היוו את הגורמים המשמעותיים ביותר בקביעת ההעדפה של הטיפול. מכאן שאם ניתן למטופלים את הכלים והמידע, הם יוכלו לבחור את מה שמתאים להם וכך גם יתמידו יותר בטיפול".

המחקר השני, לדבריה, בדק את ההעדפות של חולים סוכרתיים (סוג 1 וסוג 2)  בין שני עטים של אינסולין קצר טווח: הומלוג 100 והומלוג 200 (Insulin Inspro - Humalog Kwikpen 100/200 unites). "החולים התנסו בהזרקת דמו עם שני העטים בריכוזים השונים, ולאחר מכן היה עליהם למלא שאלון בו דיווחו על העדפתם  וכן הסיבות לבחירת העט אותו העדיפו.  כ-90% מהמשתתפים במחקר העדיפו את העט של הומלוג 200 לעומת העט של הומלוג 100, כשהנימוקים העיקריים להעדפתם היו כמות כפולה של אינסולין בעט, קלות הלחיצה על עט האינסולין בזמן ההזרקה ונפח האינסולין המוזרק.

"מחקר זה הראה גם הוא כי המטופלים יודעים להעריך איזה טיפול הם מעדיפים. מטופלים סבורים בדר"כ כי אם יבחרו את הטיפול המתאים להם, הם יתמידו יותר בטיפול. אחרי הכל", מסכמת ד"ר ברזילי, "המטרה שלנו, הרופאים, היא לשמור על בריאותם ורווחתם ומתפקידנו לסייע ולעזור להם לקבל את כל המידע ולעשות את הבחירות המתאימות".

הכתבה בחסות חברת איליי לילי

PP-DG-IL-0075

נושאים קשורים:  יום הסוכרת הבינלאומי,  ד"ר ליאת ברזילי,  סוכרת