פקקת ורידים (VTE) היא סיבוך קטלני של אשפוז ממושך. תרופות אנטיטרומבוטיות מסוג LMWH (כגון Enoxaparin) במתן תת עורי עלולות לגרום לגירוי מקומי, כאב ולאכימוזות המובילים לחוסר היענות לטיפול. תרופות נוגדות קרישה ישירות במתן פומי (Direct Oral Anti Coagulant- DOAC) הן חלופה, אך יעילותן ובטיחותן בהשוואה ל-LMWH  לשימוש קצר טווח במאושפזים לא נבדקו באופן יסודי עד כה.

במחקר שפורסם החודש בכתב העת המוביל American Journal of Cardiology, קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת קנטקי בארה"ב ביצעה מטה-אנליזה שיטתית עם ניתוח עלות-תועלת של ניסויים מבוקרים אקראיים המשווים DOACs ל-LMWH עבור מניעת VTE במאושפזים.

החוקרים מצאו שמבחינת תמותה משוקללת מ-VTE לא נמצא הבדל בין מאושפזים שקיבלו אפיקסבן (®Aliquis) לבין אלה שקיבלו LMWHי(11.4% מול 10.2% בהתאמה, [CI 0.63-1.13 [OR]=0.84]). גם מבחינת בטיחות שהוערכה על ידי ספירת אירועים של דימום גדול ודימום קליני רלוונטי, לא נמצא הבדל משמעותי בין התרופות. אירועי דימום העלולים להיות מיוחסים לתרופה התרחשו ב-519 (3.2%) מתוך 16,131 מהחולים שקיבלו DOACs וב-381 (2.6%) מתוך 14,616 עם LMWHי(OR 1.12, CI 0.83-1.33). מניתוח עלות-תועלת שבוצע על סך המחקרים שנסקרו עלה כי שימוש ב-Apixaban יכול להביא לחיסכון בעלויות לטווח ארוך לעומת שימוש ב-Enoxaparin.

לסיכום, סקירה שיטתית ומטה-אנליזה זו שכללה ניסויים מבוקרים אקראיים מצביעות על כך ששימוש ב-DOAC יעיל ובטוח באופן דומה ל-LMWH ובעל יתרון כלכלי לצורך תרומבופרופילקסיס בקרב חולים מאושפזים.

מקור:

Bhalla, Vikas, Ahmed Abdel-Latif, Meenakshi Bhalla, Khaled Ziada, Mark V. Williams, and Susan S. Smyth. "Meta-Analysis Comparing the Efficacy, Safety, and Cost-Benefit of Direct Acting Oral Anticoagulants Versus Enoxaparin Thromboprophylaxis to Prevent Venous Thromboembolism Among Hospitalized Patients." The American journal of cardiology (2018).

 

 

נושאים קשורים:  NOACS,  DOACs,  אנטיקואגלנטים חדשים,  LMWH,  אפיקסבן,  אליקוויס,  VTE,  פקקת ורידים,  מחקרים